כן, יש לך כמה חברים, חלקם אפילו טובים, כך לפחות נדמה לך. אתם
אוכלים צוהריים ביחד, הולכים לשקם, וגם הייתם בחוף הים כמה
פעמים.

אבל יום אחד עוברת אצלך המחשבה, ואולי יותר טוב שלא הייתה
עוברת, אבל עברה, מה לעשות - האם אותם אנשים שאוכלים אתך
צוהריים כל יום הם באמת חברים. כלומר, אם יום אחד תשוט איתם
ברפסודה בלב ים סוער, ותיפול למים הגועשים, מי מהם באמת יקפוץ
בניסיון להציל אותך.

ואז לאט לאט מתחוור לך שלמרות כל הפעמים שהלכתם ביחד לחוף,
מעולם לא לקחת אותם, את החברים האלה שלך, לאיזה סיבוב על
הרפסודה. כי מה לעשות, אתה לא אוהב כל כך רפסודות ואפילו סירת
גומי בבריכה עושה לך להקיא.

כן, האנשים האלה שקונים לך דברים בשקם כשאתה מבקש מהם לא
הוכיחו לך אף פעם שהם יודעים לשחות במים עמוקים. וכשחושבים על
זה, ועכשיו כבר אין ברירה, חייבים לחשוב על זה, לא בטוח שכדאי
לך לצאת איתם לשיט באוקיינוסים הרחבים. כי חברי אמת הם לא משהו
שאתה מרשה לעצמך לבזבז כל כך מהר.