שוכב
בין סדינים לבנים,
כיונה צחורה
בקן אוהבים.
שווה בין שווים.
גופי הערום,
עורו החלק,
שיני בוהקות,
שערי מלוקק.
אני יותר לבד מאשר
עם משהו אחר.
וככל שהזמן עובר,
כך אני נזכר יותר...
יש שם כתם כהה ועגול,
מה עושה בין סדיני -
כתם אדום וגדול?
ומדוע כואבות אצבעותיי
ביד שמאל?
לא יודע את מי בעצם
צריך לשאול?
אבל ככל שזמן עובר,
כך אני נזכר יותר.
איך שהיית... היית יפה.
אוי, איך שהיית בוכה.
והנה את מופיעה כעת,
אני נזכר איך-
היית מדממת מהאף
שירי אהבה
במקצבי דיכאון,
ודמעה אחת קטנה הייתה
מחניקה לך בגרון.
ואחרי זה איני זוכר כלום.
אם אינני טועה,
נכנסתי להתקלח והלכתי לישון.
וכשהתעוררתי -
הייתי יותר לבד מאשר עם מישהו אחר.
וככל שהזמן עובר,
ככה אני זוכר יותר ויותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.