איך כותבים תחושה?
היא ממלאת אותי ואני לא מצליחה לתאר אותה, להקיא אותה על הדף.
מין תחושת ואקום קצת מעל הבטן, ליד הלב.
מין מלנכוליה טבעית ובלתי מוסברת.
והמילה היחידה שהכי מתחברת לי לתחושה הזאת היא פשוט
אוף.

זה נכון שככל שהתחושה יותר מורכבת ככה יותר קשה להוציא אותה?
ככה היא נשמעת יותר טפשית ומינורית?
תחושה שאפשר לדחוק לצד ולהמשיך הלאה? אבל אי אפשר.

היא גונבת לי חיוכים וצחוק. גונבת לי את הדבר ההוא בעיניים שיש
רק לאנשים אופטימיים שאי אפשר להסביר.

אוף.

גורמת לי לתחושה של שחור במבט. מכירים?
אני מרגישה כאילו אני מסתכלת סביבי דרך בד שחור דק ובלתי
נראה.
תחושת בדידות גדולה מעורבת עם ייאוש ו... עוד משהו.
תחושה של נמאס.

נתתי את כל מה שהיה בי לאחרים ואין לי מי שיתן לי חזרה.
אין לי קיר תומך.
אני מרגישה מרוקנת נפשית.

יש בי בכי של הנשמה. לא שלי.
עצב בסיסי מסיבה בלתי נראית לעין.

נמאס לי מהעצב הזה. נמאס לי מהשגרה. נמאס לי מהימים שלי.
נמאס לי. נמאס לי. נמאס לי.

מתי זה יגמר?