נועה ריי / זכרון |
רגעים קטנים עומדים לי עכשיו על קצה הלשון
סוכריות קופצות ומרות
אהבה קצרה עושה לי ביד עכשיו
כמה זה תמיד עצוב אחרי שגומרים.
מכוניות משונות לוקחות אותי למקומות
השמיים כחולים אבל רק מרחוק
אהבה קצרה, שברי זכוכיות בתוך הגרון
נפילה עמוקה בשדה פרחים קוצני.
עת קולך מהדהד כקולי שלי
הטירוף כבר קיבל קול משלו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|