איכה צבר היית לדרדר
איכה תשכח את מה שרך
איך שוב בקיץ לא תפרח
רק קוץ תשלח כתער.

איזה צבר זכר רב-און היית
אתה חוזר ומשנן תולדות קוצים
אשר בלית ברירה שלפת
בתוכך מתוק מתוק תהיה תמיד.

שנות עמידה בחם וקר
גודר את עצמך בחומותיך
שנות בדידותך מול המדבר
וריקבון עליו תיזון בין שורשיך.

גא ניצב על חוח נותרת
קוציך חשדנים שלוש מאות שישים
אינך זקוק לשורש- הן לא תהיה קיסוס על אורן
עדיף לחיות לבד בבטחון.

אז כך צמק בשרך עדי גבעול
גבעול - נהיית קש עטור קוצים
אבל בתוכך מתוק מתוק נשארת.
כך תרצה להאמין.

איכה צבר היית לדרדר
איכה תשכח את מה שרך
איך שוב בקיץ לא תפרח
רק קוץ תשלח כתער.