וכשיש את ההרגשה הרעה הזאת, שקורעת מבפנים,
ואתה לא יודע איך לעודד את עצמך קודם,
כי יש כ"כ הרבה סיבות להיות עצוב,
וכולן בראש שלך, ולא תצליח לסלק אותן אף פעם.
כי זה לא משהו רגעי, ולא חולף, זה פשוט שם, כל החיים,
מחשבות שמקובעות ביסודות של החומה שלך,
ואתה שואל את עצמך, אם תשלוף אותן החוצה, תמוטט אותה?
וחוזר בך - אי אפשר לקחת סיכונים, זה פשוט שם,
ולומדים לחיות עם זה,
או למות עם זה,
או פשוט... להשאיר את זה שם, מכרסם מבפנים,
עד שלא תישאר חומה
ולא ישאר אתה.