|
העצב הזה נובע מהתרגשות, אופטימיות ואז,... הקיבוע.
העקומה פתאום נופלת בלי הודעה מוקדמת.
למה זה קורה?
האם אני לא מציאותית?
האם אני לא קוראת את המפה?
האם הציפיות מוגזמות?
מה אתה מציע?
להנמיך התלהבות?
לדכא את הרגש?
להיכנס ל"אדיש"?
לשחק ב"כאילו"?
חוסר הזדהות???
איטיות בתגובה???
התבוננות והקשבה???
הבנתי! |
|
|
למה רוב
הסופר-הירווז הם
שילוב של אדם
וחיה כלשהי, ואף
פעם לא המציאו
סופר-הירוו שהוא
שילוב של אדם
וחפץ מסוים.
נניח, איש
הסרגל, או איש
המסור, או איש
הכיסא.. (אני
יכול להמשיך עם
זה שעות אבל אני
חושב שהבנתם את
הפואנטה)
המנפיש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.