שולפת שלדים
מהארון
אחד-אחד
עורכת אותם בשורה
על המיטה
עוצרת להביט, רק לרגע
מתקרבת בבוטות לגדול מכולם
זה שלדך שלך, יקירי.
מלטפת בהתרגשות את פנים
אגן ירכייך
מפליטה אנחה
שולחת אצבעות סקרניות
במורד עצמות השוק והירך
נוגעת-לא נוגעת
בחישוקי צלעותיך העירומות
שואפת אל הקרביים את צחנת רקבונך המתוקה
(נהפכת לחיה) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.