אני צורח, צורח דרך מילים שעל דף,
צורח כי אין לי כבר מה להגיד,
אין כבר מה לספר, למי לספר, עם מי לדבר,

חושך, מתגלה דרך עיניים עצומות,
כי הכוח לראות נעלם,
כי אין כבר סיבה לראות, את מי לראות,
כי הסיבה היחידה לפקוח עיניים, היא בשביל לבכות

נחנק, כי האויר נעלם ברגע אחד,
כי הרצון לנשום לא קיים כבר,
כי קשה למצוא סיבה לפתוח את הפה,
כי הניסיון הכי קטן לנשום מתחלף בצרחה, בחנק מדמעות.

שוכב, כי אין לי כבר כוח לעמוד,
כי אין לאן ללכת, למי לפנות,
כי כל עצם ושריר בגוף ויתרו עליי,
כי אחרי שנחנקים, בוכים, צורחים,
קשה לי גם למצוא סיבה לחיות.