|
הַמָּעֳמָד שֶׁלִּי, דָּרַךְ הַיּוֹם עַל חָרָא
בְּמֶרְכַּז הָעִיר
לֹא פָּחוֹת
זֶה קָרָה פִּתְאוֹם לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי
לִרְאוֹת
אִם זֶה חָרָא שֶׁל כֶּלֶב אוֹ שֶׁל
אָדָם
אוֹי לִי, בְּמֶרְכַּז הָעִיר וְלֹא
הִסְפַּקְתִּי לִרְאוֹת
אֲבוֹי
אִם זֶה הָיָה חָרוּט אוֹ
מְשֻׁלָּשׁ
וּלְאֵיזֶה כִּוּוּן הוּא הָיָה
נָטוּי
וְאִם עוֹד אֵיזֶה מָעֳמָד אַחֵר
לֹא שֶׁלִּי
חָלִילָה
גַּם הוּא דָּרַךְ וְאוּלַי
גַּם אֶצְלוֹ הִתְלַכְלְכוּ כַּפּוֹת
הָרַגְלַיִם
וְעַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ לִבְרֹר
בְּמִי לִבְחֹר
מִיָּד
וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַחְלִיט
אִם בֶּחָרָא שֶׁל כֶּלֶב אוֹ שֶׁל
אִישׁ
16/10/2003
|
|
|
פעם, הייתה במה
קטנה ומוזנחת.
יום אחד, פגש
בועז בבמה, ונשא
אותה לאישה.
מאז היא במה
חדשה.
מתוך קורת חייו
של בועז חדשה,
פרק 7 "החתונה". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.