בדיחרוז
בים הגדול, בגלל סופה.
סירה עם דייג, אל החוף נסחפה.
וכך בלי לרצות הגיע דייגנו,
אל אוכלי אדם-לא עלינו.
איש לבן-מוקף בשחורים,
פחד מוות ת'ראש להרים.
ראש השבט מביט ואומר,
האיש הלבן-בחיים ישאר!!
הוא בכלל קטן ורזה,
כמה אוכל יצא כבר מזה.
לקח את הדייג לביתו,
ושם הכיר לו גם את אישתו.
חי דייגנו בשלווה ונחת,
מזמן כבר שכח-מה זה פחד.
והנה לפתע, רחמנא-ליצלאן,
לראש השבט, נולד בן לבן.
לדייג הנפעם אומר אז האיש,
נכון שאצלי כמו בבית תרגיש.
אבל להכניס לאשתי הריון?
אני אוכל אותך עכשיו בתיאבון!!
מבוהל אומר הדייג לשחור,
בתקווה שדיבור אולי יעזור.
תראה בטבע-קורה לפעמים,
אתה מגלה דברים משונים.
לך יש עדר כבשים לבנות,
כולן יפות, כשלג צחורות.
והנה לא מזמן קרה,
נולדה שם כבשה שחורה.
מבוהל ראש השבט מביט סביב,
בשקט לאיש הדייג הוא משיב.
אני אשכח מהבן הלבן אם,
אתה לא תזכיר את עניין הכבשים. |