|
רובץ פרקדן על חוף זהוב הנמתח עד אינסוף משני צדדיו.
זהוב הים בשעות שקיעה מלטף את החוף במיליוני אדוות.
במרחק על סף האופק ריצוד חולף תופס את עיניך.
שחוק כמאה פעמוני בדולח נישא על פני רוח מלוחה קרירה,
מנגן על מיתרים עמוק בליבך.
הבזק של עין צופיה במרחק ממסמר את מבטך.
שבוי בתוך חלום מתוק
טובע בתוך שירה שמימית המציפה שמים וארץ.
ואז לפתע הכל נגמר!
קרן שמש בודדה נשברת על פני קשקש ענוג בטרם ייעלם במצולות.
נכתב בתור ברכה מצורפת למתנת יום הולדת.המתנה הייתה סכין עם
תגליף של בנות ים על הניצב |
|
ג'וזפין!!
ג'וזפין!!
ג'וזפין!!
תפסי את ההגה!
אני יורד
לבלמים!
נפוליאון מחנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.