עוז דוידי / ללא שם |
את לא שיקרת.
תודה.
לפחות אני כבר לא עצוב,
סוף סוף הגעתי לחוף ההבנה,
עורך מסיבה בלבי שהחלים
ומפריך שם בלונים של קנאה.
פשוט לא יכולתי שלא להרגיש, התעצמה השתיקה,
והמצב הזה בינינו הקריב את ההרחקה.
לא שיקרת לי, רק אמרת לי פחות,
ובכל זאת בים שיכרון נתת לשחות.
לא אשם - את פירות חיבה מניבה,
ומה זאת בשבילך אהבה?
לא אנסה להוציא את הטוב שברע
כי בכל זאת העת נגמרה,
הגענו לפשרה, ולא רוצה להתווכח,
אך מלים כמו שלך לא יכולות את הכאב לשכח."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|