כמה ערים נדחות בעולם שעוד לא ראיתי
כמה אנשים לא שמעו תפילותיי,
התפילות לא ממומשות.
ישנו אלמנט שבו הן הולכות לאיבוד
מסולקות, כולן עצבו!

כל הדמויות כבר לא כאן מזמן,
כאן תפילותיי הנדחות,
היו הרבה תפילות במהלך החיים
העיר קולטת את כל המוחרמים.
כולן מסולקות!

זוהי המסגרת של התחושות הקשות
האמצע מורכב מ 3 בתים- ווידוי זה העיקר
אני מגלה סוד ואני מתוודה
אני פונה אל מישהי נסתרת עם כתובת לא ידועה
אני חי במין הדרגתיות כזאת.
מגלה סוד, חושב על הכל
כולן מתרחקות!

היכן נעוריי בכל החיים?!
הכוכבים רימו אותי אין לי כלום בעולם,
אני מושפל ומפרט את דרכיי,
שתי שורות ראשונות ברגע האמירה,
יש הפרדה למצב הנפשי.
אני חי בין זה לזה עם הפרדה של נקודותיים.
כולן ברחו!

אני מחמיץ הכל,
מחמיץ חיים,
סיטואציות מפותלות נפרסות לפניי,
אני פותח ומתוודה שנית.
מצב נפשי מעורער חלקית.
ככל שאני מתקדם מרגיש את הבלבול.
פסקנות, מצב נפשי, השיר נגמר בשיא השיא,
רק תזכרו,החיים מסובכים- בהצלחה בחיים.
כולן חזרו בין השמשות!
כולן עוזבות!