כשהכל הופך אמת


מאחורי דלתיים סגורות, כל מה שעליו חלמת נלקח ממך
לולא היית אוהבת שני גברים, לא כל היה קורס עולמך
במי את משטה ? את צחוק הזר אי יודע שאת שומעת
האם אינך עדה לנפשך הבודדה ? איזה מן אוצר את מחפשת ?

כיבית את מצפונך
הותרת עולם שלם מאחורי דלתך
דבר לא יכול לגרום לך להרגיש
שהכל הופך אמת - את מתנתקת

הצופן להצלתך אם לא רצית דבר אחר
לשון לא תשא אוצר שתיקה מוזהבת
לב שבור מתחת לכל אותם יסורים
מדוע תצברי את המכאובים ? הסבל אין לו קץ


כיבית את מצפונך
הותרת עולם שלם מאחורי דלתך
דבר לא יכול לגרום לך להרגיש
שהכל הופך אמת - את מתנתקת

עריץ בלתי נראה


אגרוף ברזל מוחבא היטב בתוך כפפה של משי
שולט בזה, בלתי נלאה, כמו אלוהים שלי
אין לי מנוס, בשקט אכנוס, ממה שאהיה
אם אתנגד אז אפרד משפיותה של דעתי

לאל שקר אשא פנים אך לא נותרה ברירה
מילים שלי אינן שלי, אלו הם רק צלילי קולי

חוק רפאים, תכשיט נסתרים, מי באמת שולט ?
בובה על חוט, מדינת שטות נשלטת בידי חולד

אהבה על ערש דווי



גאות השינויים פירדה בינינו
אני חש בכאב מוכר
נראה שאותך אהבתי שנים
וכשחיבבתי הדרך לא היתה כה ארוכה

נסחף בים של עוכר
פניך איני מזהה
אל תקשי עלי עוד יותר
אני אתגעגע רק אם נפרד

האהבה על ערש דווי
לא קח רציתי לסיים חיי
אותך רציתי כל ימיי
נשקי בשנתי את זוג עיניי
קחי מעילי ומגפיי
האהבה על ערש דווי

כשנגיע לגשר


אל תנטור לי על ויתור
כי בי בגדת שוב
רוקד בכוח על קרח דק
אני איני אשם בתרמיתך

בעקבות חוסר הענין בי
אור בקצה מנהרתי כבה
ולפעמים אני מרגיש
שאתה נהנה להתעלל בי
יש לי רזים וסודות לספר לך על כן

אם אלך לי לדרכי
אם אעשה את אשר לזה אטיף
אם אבצע כעצתי
כשאגיע לגשר נעלה אותו בלהבות

אל תעצום עיניים לסבל
להיות אמיץ אינו ענין לפחדנים
נותרתי בלי כבוד בכיסי
משמעות כה קטנה נותרה לחיי

בעקבות חוסר הענין בי
אור בקצה מנהרתי כבה
ולפעמים אני מרגיש
שאתה נהנה להתעלל בי
יש לי רזים וסודות לספר לך על כן

אם אלך לי לדרכי
אם אעשה את אשר לזה אטיף
אם אבצע כעצתי
כשאגיע לגשר נעלה אותו בלהבות

טיל שקט


עם כל יום שעובר אני מרגיש את יסוריי מנקים את מצפוני
רגשות אשם לי היו כחוק באבן
אך לא עוד היו אלה גלים הנעלמים עם בואם לחוף זריחה
נותר ללכת בתלם אך ללא לב

נברא בצלם העובש
טעות בכל דבר ושם
מתחת לעולם רוחש שלווה
המתנפצת בשבריר שנייה

ענן אפל בשמי הבוקר
חונקים נשימתי
שגיאה שמהלכת וחושבת
כביכול- כי עם כל בריחה שב הביתה
לבסוף

ישנן אפשרויות
חלקן טובות או נוראות
אפשר לפול על חוד חרבי
אך רוצה אני לראות מי האמיץ אשר אינו בורח
אחרי שאני ויתרתי מילותיי
.......

אני קיים כמו אויר לנשימה
בלתי נראה לעין השד
האין זו האמת אשר התכחשה לקיומי

נגזר עלי לצעוד בגהנום
חיי מהר אוזלים
עוד מתקשה להאמין שלי כך נעשה

רוכב בקושי רב על טיל שקט
צל אשר ניסה לשלוט בגורל עולמות

לעג


"ברוך הבא לשבי
אני היא עוד אלת נקם
שמי הוא הגניבה
ואותיר אותך שדוד
כאשר תמצא הזמן לבכות
על מר גורלך
לא תמצא  בי רחמים
כי לחיות אני רוצה"

"הרי אתה מקודש לי
הרי אני מקודשת לי גם כן
אם תחפש בכיסך
אותם מזמן לקחתי"

מה אם אתפס ?
מה אם אין עוד צדק ?
אם האמת איתי אין לי פגע
אך אם איתך הכל אבד
מודע לכך שאתפס
כי אני חובק זדון בלתי נראה
אך העונש החמור לי ביותר
הוא הפחד והסבל
והלעג אשר כילה את ליבי

"על חומותיך עיר דוד
אציב גנב חמקמק אחד
נרדפת על ידי החוק,
אשר נחנק באויר מתוק
האם באמת באת עד הנה
כדי למצוא את מה שהיה לך
לא תדע מתי אכה
אך אכה אם לא תחכה."

"הרי אתה מקודש לי
הרי אני מקודשת לי גם כן
אם תחפש בכיסך
אותם מזמן לקחתי"

מה אם אתפס ?
מה אם אין עוד צדק ?
אם האמת איתי אין לי פגע
אך אם איתך הכל אבד
מודע לכך שאתפס
כי אני חובק זדון בלתי נראה
אך העונש החמור לי ביותר
הוא הפחד והסבל
והלעג אשר כילה את ליבי

הלוואי ולא

לא שומע מילותיי
האל לא עונה לתפילותיי
אך לא תדעי את היגון שאני נושא
דקרני שוב ללא הפסק
נתתי בטחון, ואותך אהבתי
בתמורה ירקת בפניי
מדוע עשית לי כל זאת ?
פילסתי דרך חתחתים עבורך
עברתי שמונה תפתות בשבילך
על גבי מצולקות מילים שהגייתן
ודאי תביא מוות לנושא דברים
והשבועה שנושא אני ביום זה
הוא שבך לא אשא נקם

יבוא היום בו תשחיר חמה
וסיוטים יזחלו אל מיטתך
עד יום זה אצפה בעולמך גווע
אך לא אאחל לך מוות ביסורים
כמו כן לא סבל או עצבות
לא תדעי כאב
לא תתייצבי מול אויב
והלוואי שלעולם לא תביני


שלא מילה נאמרת, ובקשות לא נענות
לא תאמרי עוד מילים, שדמעות לא נראות ?
שהאל מתעלם, ואיש לא שומע קריאה
הלוואי לא תדעי שהכאב הוא שזרם דרכך

הכל נראה כמו שקר,
הצדק הוא מרמה
עב שחור כיסה חייך
ופיתל אותם אל תוך חיי

כשמה שנכון הכזיב אותך
כשמחשבותייך ברחו לך
כשליבך החוויר מפנייך
הלוואי שלא תביני לעולם

הלוואי ולא תביני לעולם