שלושים ילדות שלי / בר |
להביע ושתקת
גם מבט עינייך מת
על אף הצחוק.
אהבתי את צחוקך, בר,
אך תמיד חיפשתי עוד
בוודאי ידעת להרגיש
בוודאי הסתרת משהו
אולי פחדת
ואטמת את לבך
בר, לא ידעת להכיר
ביופייך ולא האמנת
כשהבעתי
הערכה רבה כל כך
נשארת לבד, בר,
שבורת כנפיים
ויתרת על המעוף הזה
שעוד היה יכול להיות
שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|