שלושים ילדות שלי / נירה |
והטפות מוסר
כבשת אותי, נירה,
בהשקפה מיושנת
לימדת לראות
מה שלא תמיד
ברור מאליו
אך צריך להיות.
כשגרמת לי להרגיש
כאילו הייתי
מיוחדת במיני
אהבתי אותך, נירה,
ממש כפי שאהבת
אותי, ושנאת
כל מי שנאטם
כל מי ששנא לחשוב
ולא העריכך, נירה,
אולי כל בדידותך
כי היית
חדה כל כך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|