זה סיפור על ילדה שלא טעמה אף טיפת אהבה.
שער אדום לה ועיניים כחולות. יפה היא כמו פרח, אך דוקרת כמו
קוץ. נשמתה מורעלת, וליבה שבור. משנים של אכזבות, צעקות
ומכות.
עם אבא שיכור ואמא חולה, עזבה את הבית, לחפש אהבה.

בינתיים היא לבד, מי יודע עד מתי, יושבת היא על הספסל - הלו
הוא בייתה, הגשם שוטף והיא רטובה, טיפה ועוד טיפה שוטפות את
ליבה, מקפיאות אותו, בדרכה לעולם הבא. עוד דקה והיא תעלם, הגשם
ישטוף אותה לעולם אחר, כמו עוד נשמה אבודה. רואה את חייה, רואה
את סבלה, פוחדת מן הרגע, מן המכה.

עוד שניה והיא תישטף לעוד נצח שחור. משם לא תוכל לחזור. ומחר
השמש תזרח ותאיר על עוד יום, והכל יגמר.
ואף אחד לא ידע דבר על אותה ילדה.
שער אדום לה, ועיניים כחולות, נעלמת היא בעוד ערפל מתוק.