|
וכשסוף סוף יהיה לי טוב
אני אתאבד
כי הגעתי למצב
שאת הכאב אני צריכה
אני חייה איתו
בלעדיו אני לא יכולה
אני פשוט אמות לי
ואצחק על כולכם
חבריי - חבריי ההתאבדות.
ואתם תבכו
וכמו תמיד, זה יעבור
ויפציע עוד יום
ושוב אני אהיה לבד
כמו תמיד
כמו עכשיו.
עיניי נעצמות
וחושי מתערפלים
שריריי לא מורגשים
ליבי פועם מהר
נפשי מתנתקת
בזינוק אל האוויר
מסתובבת לרגע
מסתכלת לאחור ברחמים
קורצת
חוזרת לשחקים
ונעלמת
בנצח מתוק
ועננים ערפליים. |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.