דנה די / טל |
המזכיר לי
דמעותיי
הנוצרות בתוכי
באישון הליל
עולות הן ממני
ונחות על פניי
כשם שאתה
מלטף עלעליי
אתה כאן
למרות הקור
ואומר כי תעזוב
כשיעלה האור
ואני סופרת רגעים איתך
עד הזריחה
אתה עוד מלטף לחיי
וידיי
אתה עוד קצת כאן
למרות השמש החמימה
ועוזב
כשם שאת דמעותיי
אני מוחקת
בכאב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|