אומרים שמלאכים מתים קודם כי אלוהים צריך את עזרתם למעלה.
אומרים שמלאכים (האנשים שמתים) הם ה"טובים" יותר.
אומרים שמי שמת בשנתו אלוהים אוהב אותו.
אומרים הרבה מאוד דברים, אך מהו בעצם הנכון?!

המציאות היומיומית שמתנפצת לנגד עינינו היא האמיתית.
הילד הקטן הזה שחוזר בסיפורם שונים אין ספור פעמים, שבכל פעם
הוא הנפגע, הפגוע, הכואב, הנכאב, הילד הזה שכולנו מכירים.
והילד כמו ברוב הסיפורים ישאל את עצמו למה אבא הלך, מתי
יחזור?
ואמו תביט בפניו לא יודעת דבר גם היא. תביט בפניו התמימות
ודמעות יחלו מציפות את עיניה. והילד באדישות תמימה ישאל את
אמו:
"אמא, למה את בוכה? אבא עוד יחזור".
וממש באותו רגע, באותה שנייה, מה שנותר מהחוזק הנפשי יקרע
לחתיכות בודדות שילכו וייעלמו בחלל הגוף.
והאמא תביט בפניו של הילד ולא תדע איך לומר לו שאבא לא
יחזור...

אומרים שיש כוכבים בשמיים, כמספר המלאכים.
אומרים שעל כל מלאך שנולד, אדם שמת, יקרה דבר אחד טוב.
אז ישנם כוכבים , שלא ידוע אם כמספר המלאכים.
וישנם הרבה מלאכים, ודברים טובים שכמעט ולא קורים.