בלילה האפל והשחור הכוכבים מאירים ונותנים קצת אור,
אתה שוכב במקום הקבוע שוב ללא לנוע,
לאור השקיעה יושבים בחיבוק מחכים לחבר הדלוק,
מסביב לשמש מסביב לכוכבים רוקדים אנחנו מלאי חיים,
ואז באים התותחים מפוצצים את השמחה ואז בא היום ונגמרת
התקווה.

פיזמון:
ועל אותם הרגעים הקטנים והשמחים שעדיין יש לנו בחיים אנחנו
נלחמים וזאת נקראת המלחמה על החיים!

הוא מחכה והיא מחכה, אז למה הם אחד בלי השניה?
שביל אחד ושביל שני, לאן לפנות או פשוט לעמוד במקום?!
במקום אחד אני לבד, במקום שני שוכחים אותי,
לשכוח הכל הם היו רוצים, הם שוחכים ואז שוב נזכרים, וזאת נקראת
המלחמה על החיים,
כן זאת נקראת המלחמה על החיים!

שלום! לך חבר חבר ישן, למה הלכת והשארת אותי לבד כאן?!
חיים כאן בלי שלום, מנסים לשרוד עוד יום!
על החיילים יורים צרור של בדידות, ואז אף אחד לא נשאר במצב של
שפיות,
הם הולכים צועדים בגאווה, מריעים לעצמם על הנצחון הנורא.
ואז הם באים הביתה עייפים, ורק אז הם מבינים שהם רצחו שם
אנשים!

ואנחנו יושבים בצד, שומעים שעוד בן-אדם נהרג,
ולא יודעים מה לעשות כדי את זה לשנות.
יושבים בבית ומתפללים חושבים שה' יעזור,
מחכים למשיח שיבוא ויושיע אותנו מהגיהנום,
אבל אין יותר למה לחכות נותר עוד זמן קצר לחיות!

פזמון: ועל אותם הרגעים...