כבר שנתיים... חלפו
הדמעות כמו בסלע
בגופי חצבו
חלחלו עמוק בפנים , עדיין כואבות
שנתיים מאז,
הלב, הגוף, הנפש הם אותך
לא שכחו וגם לא ישכחו

מסתכל על תמונות
נשארו אותו דבר
כאילו הן קפאו מאז ההודעה...
הזיכרונות גם הם אט אט בורחים
מתכהים עם השנים, נעלמים

דמעה עם שמך על פניי
קפאה
היא זלגה לזכרך
הזיכרון היחיד שרק מתחזק
הוא יומך האחרון
שכן המוח כמו מפל גועש
מזכרונות מתרוקן מהר מהר

צחי, שנתיים מהיום שבחרת
מהעולם שכאן החלטת , והלכת
אני אותך חבר, אח לא אשכח
כי עדיין עמוק בלב שלי
הנך נוכח