[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








את יום העצמאות הארבעים וארבע למדינה חגגנו אני ומיקי עם זונות
רוסיות במלונית באלנבי. מיקי אומר שאלה החיים שלנו עכשיו,
והרגעים הקטנים האלו של אושר הם מרכיבים את הדבר הגדול והשלם
הזה שאנחנו קוראים לו חיים, והיחס הזה בין דברים שחייבים לעשות
לבין דברים שאנחנו רוצים לעשות, אלו החיים וצריך תמיד לשמור על
היחס הזה כמה שיותר גבוה. הוא חיפש את המכנסיים שלו בין הבגדים
על הספה וביד הוא החזיק בקבוק קרלסברג חם שאחת הבחורות שתתה
ממנו קודם. עכשיו כשהן לא כאן ואנחנו מתארגנים לזוז זה נראה די
מבזה ופתטי ואני קצת נגעל מעצמי, אבל בין לבין לחייבים להשחיל
איזה משהו, לאו דווקא תרתי משמע, אבל איזה טיול עם החברה
לטורקיה או איזה סטוץ קטן עם המזכירה של החברה ממול בבניין
המשרדים המצוחצח שבו אתה עובד. אלו דברים אלמנטריים, ידידי,
בשביל לתפוס לעצמך במגפיים ולנסות למשוך כלפי מעלה החוצה מעיסת
הבוץ שבו אתה מדשדש בבורגנות.

מיקי אמר שפעם היה לו חלום לפתוח מלון על החוף בברזיל, זה היה
עוד אחרי שהוא חזר מהטיול הגדול בדרום אמריקה, כשעוד הכל נראה
אפשרי, הוא היה בטוח שהוא חוזר ועושה את זה, אבל לאט לאט
הדברים נסגרים ומקום רודף מקום ומחויבויות מגיעות משום מקום.
לעזאזל פעם היו לו הרבה חלומות, חלקם יותר ריאליים וחלקם קצת
בשמיים, אבל כל חלום ניתן להגשים אותו. אני חושב שזה לא רעיון
רע כל כך לחיות בתור מפיק סרטי פורנו, בחורות חופשי, מלא כסף,
וכוס אמק אתה באמת עושה עבודה שאתה אוהב. אבל גם חלומות יותר
קטנים ניתן להגשים, לא כל אחד נעשה מפיק סרטי פורנו או פותח
מלון, או מסעדה. אבל מה עם ללמוד איזה משהו מיוחד, לכתוב איזה
תסריט, להיות קצת מפורסם.

'אתה חושב שעוד נספיק אי פעם להגשים איזה חלום',  הוא שאל.
'אני חושב שהחלומות מוציאים זה את זה' אמרתי אחרי היסוס מה.
'אתה לא יכול גם להיות מדען טילים וגם בעל מלון על החוף, דברים
לוקחים זמן והשקעה, אנשים משקיעים את כל החיים שלהם בדבר אחד,
ופעמים נדירות הם מצליחים רוב האנשים סתם מתבזבזים', 'אתה אולי
מספיק אחד או שניים מקסימום לפני שאתה גומר את הקריירה'. 'ומתי
אתה גומר?' הוא שואל, 'מתי אתה חושב נגיד שזהו אתה כבר את
החלומות שלך לא תגשים יותר, מתי אתה מוכן לוותר על החלון הזה
ולומר, זהו אלה החיים שלי, מכאן זה כבר לא נהיה יותר טוב'.
'אתה עובד, מפרנס את המשפחה, משלם משכנתא, אתה חי את המינימום
של החלום, שזה לא ממש רע, יש לך משהו ביד, אבל אין לך את החלום
שתמיד רצית, וחלומות לא באים סתם ככה, מתי אתה אומר זהו די,
אני את שלי עשיתי'. לא ממש יכולתי לענות לו על זה, מיקי יודע
על מה הוא מדבר, פעם בתיכון הייתה לו להקה עם עוד איזה כמה
חברה, אבל אחרי הגיוס הם התפרקו, ומה נשאר מזה... 'מה נשאר
מזה?', הוא שואל ומעיר אותי מהמחשבות כשהוא מחזיק את הקופסא של
הסיגריות ביד ומנער אותה לראות אם נשארה איזו סיגריה בפנים.
אתה צעיר מלא חלומות, רוצה ללמוד, לעבוד, להרוויח לכבוש את
העולם, להיות מפורסם, כל החלומות האלה ביחד או כל אחד לחוד,
ויש לך את כל הזמן שבעולם, ותוך שנייה בלי ששמת לב אתה מוצא את
עצמך מחפש רגעי אושר פעם בשבוע כשמכבי מנצחת עם החברה על הספה,
זה באמת מה שתכננת?


-----

כנען 25.4.2004








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אין אני לי -
מילי.

ואם כן אני לי?
- צילי?


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/04 2:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כנען אביב

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה