ראי את אהובך הופך לפרח
קמל ודוקרני כשושנה.
אני שושן אשר אספת בדרך,
שושן נבל ככלות חצי שנה.

תחילה אסרתי בפינוק עד פרך
אותך לדרך בה אני אוהב;
עכשיו אני אסיר תודה לדרך
שבה נשאת בצער וכאב.

תודה לך על שאת (ולוואי הייתי).
תודה על שקיבלת (ולוואי אני).
תודה על שהראית (לו רק ראיתי),
ושראית בעוורונך את עוורוני.

שמחי במחציתך, מחצית מושלמת,
של דרך נפלאה אשר עברה!
היי גאה על שהלכת חולמת,
על שהקצת ועל שקצת ברע.

אולי בדרך נס אשוב לפרוח
ואת בעוד שנים שוב תעברי
במקומות בהם נישא ניחוח
של שושנים בלות - ותזכרי.

זכרי כיצד אני כשלתי לכת
בדרך מתפתלת בין שנים.
שמעי לתפילתי המתמשכת:
תהי דרכך סוגה בשושנים.