קם א. לוט / שיר הטלפון |
לאל האושר, הוטאי,
יש כרס משתפלת
וחיוכו קושת
מתוך קמטי עיניו.
אני לבד בחדר
ואז את מצלצלת.
פתאום ניבטו אלי
פני הוטאי במראה.
מהר! נייר ועט
לרשום שורות כאלה,
לקרוא אותן, ושוב
מראה, חיוך, דמעה.
to the music of "Dil Hai Chhota sa"
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|