לא נכון! חוקי מרפי המזורגגים האלה! למה הבטריות של השלט
צריכות להסתיים באמצע הזפזופ ועוד בשיא חוצפתן של הבטריות הן
תוקעות אותי על "משמר המפרץ" בRTL , תמיד חלמתי על פמלה אנדסון
אבל זה ממש לא מגרה שהיא מדובבת לקול בס כמו של רפי גינת ועוד
בגרמנית. אני חושב שהעצלנות שלי לדוגמא במקרה הזה, נולדה מאז
שפיטרו אותי מהעבודה, אולי זה בגלל השם שלי אסף לוץ, על מה
אימא שלי חשבה לעזאזל ב"וולפסון" כשהיא החליטה על שמי, זה נורא
מתסכל כל העסק הזה עם השם. אם היה לי שקל על כל פעם שנאלצתי
להוציא את תעודת הזהות הלא מעודכנת שלי בכדי להוכיח שקוראים לי
כך, סביר להניח שהייתי הבן של רוטשילד, אבל אני הבן היחידי של
פרומה ודוד לוץ ואני נאלץ להסתפק בזה. אני שונא להיות עצלן אבל
יש מצבים שפשוט מבקשים את זה, נאנחתי טיפה ולבסוף כרעתי ליד
הטלויזיה והתחלתי במסע זפזופים ידני ומפרך עד שלאצבע שלי נהיה
סימן של כפתור קטן, מאסתי בטלויזיה וכיביתי אותה. ישבתי על
הספה עם הבוקסר "פו הדב" שלי ועם גופיית האבא מכה שלי, תופס את
הראש עם שני הידיים ומתחיל לחשוב האם טלמרקטינג היא העבודה
הנכונה בשביל מישהו עם שם כמו שלי, כבר חשבתי לשנות את השם
המשרד הפנים אך מפאת הכבוד שאני רוכש לאמי איני מסוגל לעשות
זאת.
וואו! זה היה ממש פתטי בדיעבד: "כלסנטר שלום מדבר אסף לוץ במה
אוכל לעזור בבקשה?" אנשים היו צוחקים לי דרך השפורפרת, אבי
הבוס המניאק שלי תמיד חשב שזה צעד נכון להגיד גם את שם המשפחה
ועל אף המקרה שלי הוא התעקש לדבוק בכך וא הוא נתן לי את הדוגמא
המפגרת: "ראה אסף, הייתה לי עובדת שקראו לה נטליה ליכטנשטיין
ועד שהיא הייתה מציגה את עצמה אנשים כבר היו מנתקים תתנחם
בעובדה שיש לך שם קצרצר" "אבל טיפשי!, תאר לך שהיו קוראים לך
אבי רון או אלי קופטר איך היית מגיב?" "אסף זה לא נתון לויכוח
ואם תסרב תוכל להתחיל בחיפוש עבודה אחרת". הנהנתי כמו פודל
ופוטרתי בגלל עקשנותי ומבוכתי להודות בעובדה. גם בכל שנותיי
בבתי הספר השונים ספגתי לא פעם מהלומות על שמי ותמיד הייתה
מורה מניאקית שהייתה שואלת "מי זה אסף לוץ?" וכשהייתי מצביע כל
הכיתה הייתה מתפוצצת מצחוק והי מכנים אותי מסריח ובואש ועוד
גידופים המסברים את האוזן. תמיד תארתי לעצמי שבמידה והייתי
ג'יימס בונד הייתי צריך להגיד "לוץ, אסף לוץ", אוי הרחמים
העצמיים שופעים ונשפכים עליי כמו הבניאס בימיו הטובים, בגלל
שמי לא הייתי מקובל גם בצבא, אני לא אשכח את טירונות השריון
שלי שהמפקד מינה אותי לחניך תורן הייתי ממש גאה עד שהוא אמר
"מי שאסף לוץ יגיד יילך לתורנות מטבח, חודורוב הצביע ואמר
למפקד "אני הפלצתי" כל המחלקה צחקה, חודורב נשאר שבת ואני
חדלתי מלהיות חניך תורן ויצאתי על קב"ן בטענה לקשיי הסתגלות,
אני ממש מקווה לטוב אפילו חברה עוד לו הייתה לי ואני בן עשרים
ושלוש בתול עושה ביד כמעט כל יום ומחכה לגברת על השטיח האדום.
בקיצור חבר'ה לא קל להיות האדם שהוא אסף לוץ.