גל שירה / דף חלק |
אתה שותק
מלבין את מילותיי
אני נותנת לך להיות
בובתי כשאני מדברת מהבטן
אתה ממושמע
שומר על ארבע פינותיך
נכנע לכל מאוויי
נקרע כמו קרום בתולין
של זונה חדשה
נשרף כמו מכשפה
מסריח כמו שנוא
משחיר כמו החיים
וגם אז
שנייה לפני שאני
מוכיחה
שלי יש פוטנציאל יותר גדול
אתה שולח גל של חום
ולהבה רוקדת
כמו חשפנית שהוזמנה למסיבה
ולא הבחינה בגופתו של החתן.
כאילו השארת כתובת אש האומרת
"זה הכל למענך, לא תרצי?"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|