New Stage - Go To Main Page

עליסה מורנו
/
לפני השינה

כשהעיניים נפוחות, קל יותר להירדם, אז אני הופך את הבכי לתרפיה
הקבועה שלי. זה עדיף על עשן הסיגריות שמקשה עליך במדרגות, ועל
האלכוהול שמטשטש אותך לחלוטין.

בפעם האחרונה שראיתי אותך נראית לי קצת יותר עצובה, ועכשיו
כשאת מאושרת לי פתאום, אני לא יודע איך לבלוע אותך. יש אנשים
שקשה לזהות כשהם בתקופות הטובות שלהם, ולפעמים בלתי אפשרי.
רציתי לספר לך על כל מה שעברתי השבוע, על הפיטורים מהעבודה ועל
זו שרציתי ולא רצתה בחזרה. נראית לי כל כך מאושרת פתאום שלא
ידעתי אם כדאי לספר או לא. אז שתקתי, וחייכתי, וקצת חיבקתי
אותך, ונפרדתי ממך לשלום.

לאחרונה יש בי צורך מוזר לחפש את עצמי באנשים אחרים. מוצא את
עצמי מזדהה עם הזקנה שסיפרת לי עליה בתקופה קצת אחרת. זקנה
שהייתה משלמת לך כסף כדי שתבואי להכין שרשראות בבית שלה תמורת
שכר נדיב. שתיכן ידעתן שאת לא מגיעה בשביל  להכניס חרוזים
לשרשרת, אלא כדי לא להשאיר אותה לבד. וקצת מפחיד להשאר לבד,
וקצת עצוב לי לחשוב על עצמי משלם לך שתבואי לארח לי חברה.

במודעות האבל בעיתון אני מחפש שמות של אנשים שאני מכיר, או
שפעם הכרתי, כדי לטבול בקצת נוסטלגיה, או כדי להרגיש שיש לי
למי להתקשר, אפילו אם זה רק כדי לנחם אבלים. הקפה של הבוקר
נשפך לי על העיתון, ויצחק אברג'יל ז"ל הופך למודעת אבל  חומה,
ונזרק לפח. בלילה לפני השינה אני מנסה להזכר מאיפה השם שלו
מוכר לי, אבל לא מצליח, ומפה לשם המחשבות שלי נודדות הלאה,
בדרך כלל אליך.
אני מטביע את עצמי בעבודה, כדי לשכוח שאני לבד. השעות הנוספות
עושות אותי כל כך עייף, ובכל זאת אני לא נרדם.

הייתי רוצה להיות מאושר איתך, ולהשתכר איתך בלי רחמים. ואז
לגלות לך את כל הסודות הכמוסים שלי, ואת הפרטים הכי שוליים שאת
לא יודעת עליי. כמה מנות של אלכוהול יספיקו כדי לגרום לי להבין
שאת לא מכירה אותי בכלל, ושיש לי יותר מדי פרטים להסגיר
בפנייך.
את לא יודעת איך אבא שלי נרדם בסלון עם חצי פה פתוח ונחירות
נוראיות, ואת לא יודעת שגנבתי פעם מהמכולת של אבנר, ושהפינות
של החדר שלי מפוצצות באבק. אין לך מושג מהן המחשבות הזדוניות
ביותר שלי, ואת לא מכירה את ההרגלים הכי מגונים שלי.
את רק יודעת שיש לי חצי חיוך ושם נדיר. שאני יודע להקשיב לך,
ולפעמים גם אומר לך דברים חכמים, או סתם דברים שאת אוהבת
לשמוע.

והייתי רוצה שתדעי איך בלילה לפני שאני נרדם, את המחשבה
האחרונה שעולה לי בראש, והייתי רוצה שתהיי קצת יותר עצובה כמו
פעם, ושאני אהיה קצת פחות.





היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/12/05 11:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עליסה מורנו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה