פעם היה חכם סיני, שהיו באים אליו מכל קצוות תבל לשאול שאלות.
לכל שאלה ידע תשובה, ולכל בעיה מצא סיבה. יום אחד הגיע אליו
נער צעיר, ושאל אותו בניסיון להכשיל:
"משמעות החיים מהי?"

שאל החכם את הצעיר:
"טיפסת אי פעם על הר?"
ענה לו בשלילה, ושאל אותו מייד מה זה קשור לעניין. התעלם החכם
ונתן בידו משימה.
"אשלח אותך לטפס על ההר הזה, הוא אינו קשה אפילו לחובב".
נתן בידו תפוח ומקל, וביקש ממנו לחזור כשיסיים. הסתכל הצעיר
במבט עקום על התשובה שקיבל, אך בשביל הסיכון לקח את האתגר.

הלך, טיפס על ההר. בדרכו בדרך הקשה, כשעייפו כבר כל כוחותיו,
השתמש הוא במקל. וכשאפסו כוחותיו ישן ואכל את התפוח, אך את
המשימה המוזרה לבסוף סיים. חזר לחכם הזקן כשבידו רק המקל.

כשהגיע, הסתכל החכם הסיני ושאל:
"איה התפוח?"
הצעיר השיב לו כי אכל אותו במסע. התחכם החכם ושאל:
"ומדוע לא אכלת גם את המקל אם היית כה רעב?"
צחק הצעיר לרגע, אך כאשר גילה כי החכם רציני, ענה: "מקל לא
אוכלים".

ענה לו הזקן:
"שלחתי אותך למשימה, שאותה אף פעם לא נדרשת. נתתי בידך שני
חפצים, מקל ותפוח. אחד אכלת ובשני אני מנחש נעזרת. כלומר,
למרות שהלכת למקום שאינך מכיר, השתמשת בידע שהעניקו לך החיים.

כך גם משמעות החיים - להתנסות בדברים חדשים, אבל להצטייד בידע
מהחיים."