עצמי עצמי / כיפת שמים כחלחלה |
נשקה למעגל האופק העגול
הכמעט מושלם,
עת שמש כתומה-פז אדמדמה צנחה כבלון בדממה
מבין כמה עצים זקופים רחוקים שהשחירו בשקיעה
נוגעת לא-נוגעת במעגל
בנקודה דמיונית
אשא עיניי
ואביט למעלה, בדיוק מעלי:
חודר מבטי
לתוך מעמקי שמיים נפתחים לעיניי
ואבלע
נספג לתוכם
נעלם...
ואז,
אוסף את עצמי חזרה למודעותי
להשיב נפשי לעצמי
סופג את שעברה לתוכי
עד אינסוף
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|