|
אני הולך בעקבות שובל של אור שהשארת אחרייך
לא רואה אותך בברור אבל יודע שאת עוד רחוקה
מאחורי כבר השארתי ילדות ועוד מעט גם נער
אבל מקווה שאני לא מוותר
לפעמים מתבלבל וטועה בדרך ונראה שלאותו מקום חוזר
לעיתים גם הלילה מגיע וקר לי
לעיתים גם רגליי מנצחות את הלב
אומרים כל הדרכים מובילות לרומא
אז איך זה שאני הולך הפוך
אך זה שאני תמיד מגיע לאותו מבוי סתום
באגדה העורבים אכלו את הלחם שאת השארת לי סימן
לפעמים נראה שאלוהים מוסיף עוד מכשול, לראות אם אני באמת נאמן
בכל מקום שבו עברתי כל אחד נראה שונה
אבל כששוב הסתכלתי ראיתי שלכל אחד יש אור בקצה
יש לי קצת פחד מהבלתי ידוע
לפעמים קצת פוחד מהפחד עצמו
מה יקרה כשאלייך אני אגיע? האם האור יראה לי עוד זוהר...?
אומרים שכל הנחלים זורמים לים
לכן הים אף פעם לא בודד
אולי את הים שלי ואני לא לבד אלייך זורם |
|
|
אמא, למה המעיים
של אבא בחוץ? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.