ליל שאיפותי שח ירד
כובה בדרכו כל אור
מפיץ קול נהי ויגון
אוצר אל קרבו תקוות אישים

תקוות עובד אל מנוחתו
תשוקת עני לשכחת רישו
אף תקוות עשיר עד ארגיעה
אסף צרר אל חיקו

זוכר אני, לא מזמן קיוויתיהו
באחרון נשימתי יחלתיהו
אך הבוקר היה זה
כשנסתם גולל על תקוות לילי

מי יתנני לילה, נהמתי,
יבוא ויגאלני, מבטחים יביאני
מחיי הנאלחים יפדני, יחלצני
משמם אין סוף יקחני

עם חלק שמש ראשון נעלם
עת חלף משמרות ברקיע משמשים
יצאתי לרחובות מחכה בתקותי
שיביא באמתחתו עסק וענין

אולי הוא יפריח שממותי
ימסוך בחיי יין תכלית עד
יחבוש מכאובי ורטיה ישים למכותי
ו"מי יתנני יום" לא אומר

הכך היה? שטויות מבראשית!
שקרנים ופוחזים הימים כלילות
אחד בתורו ישלחך לחברו
אל תאמן בם, ימים כלילות.