יש לו מין איש צהוב כזה עם משקפיים וזקן שאומר לו שהוא צריך
לקחת כדור כחול ורך, שיעשה לו טוב והם כולם ייעלמו לו מהחיים,
אבל יש לו גם מאיה כזו עם שיער חום גלי שעושה לו נעים בימים
שקשה לו לקום בבוקר והדיכאון הולך וזוחל וממלא אותו. דיכאון
שמתחיל מהרגליים ומטפס על כל הגוף ואז מגיע למותניים ולפני
שהוא מבין הוא מרגיש אותו עולה למעלה וממלא את חלל הבטן ומתהפך
לו קלות כלפי מעלה אל תוך הוושט החזה והידיים ואז משתלט על
כולו בצמרמרות עדינות ומשתקות, וזו רק מאיה היא זו שקצת מעודדת
אותו כשהטיפות דופקות על החלון ועל הפח. לפעמים היא באה
ולפעמים היא לא, ובימים שהיא לא שם, הוא נשאר לשכב מביט על
התקרה כשהרגליים תלויות באוויר מחוץ מיטה מעל השטיח עם גרביים
מאתמול. אבל את טל יש לו תמיד, ובימים יפים ללא התקפים היא
משתדלת לעודד אותו כשהם משחקים בפארק וגם וולטר מצטרף אליהם
ואז הוא מרגיש את המבטים המוזרים של האנשים מסביב וחושב שאולי
בכל זאת כדאי לו לקחת את הכדור הכחול מהאיש הצהוב.

אנשים באים ויוצאים מהחיים, כמו השותף שלו שעד היום הוא לא
יודע מי הוא, וכנראה שהוא גונב לו כסף אבל עדיין עדיף לו על
לגור לבד, כי הג'מיל הזה מספר שהוא עבד בתור עוזר שוליה של
הטבח של הפנקייקים של אלוהים ובאמת כשהוא רעב, הוא מכין לו
ערמה של פנקייקים שכמעט ונוגעים בתחתית של הארונות מטבח כששמים
אותם אחד אחד על הצלחת שעל השיש והוא אוהב לאכול את כולם. אבל
ג'מיל אומר שטל בכלל לא קיימת, וטל מתנהגת כאילו אף אחד לא
קיים, והיא אף פעל לא דיברה על ג'מיל או מאיה, ומאיה אומרת
שהפסיכולוג המקומט שלו אידיוט על כל ראש ואיזה שותף יש לך בכלל
בראש ואולי כדאי שהוא יחליף גרביים ויתקלח?

בימים שהוא ישן עד מאוחר ובלי גרביים, אז טל מעירה אותו כשהיא
מלקקת לו את כפות הרגליים וזה נעים ומדגדג והוא צוחק במיטה,
ואם היא עושה את זה מספיק זמן, אז הוא יורד איתה לפארק כדי
שהיא תוכל לשחק קצת עם וולטר, כי טל היא קצת כמוהו, אז הוא
מסכים לשתף איתה פעולה כי זה מה שהיא אוהבת ולא אכפת לו מה
כולם חושבים כשרואים אותם משחקים עם וולטר, לפעמים וולטר זה
איזה גולדן גדול וחכם שממש מתאים לטל ולפעמים נראה לו שזה איזה
קוקר ספנייל קטן שסתם נהנה להשתולל איתם והפוני שלו קופץ ונופל
לו על העניים כמו שהשכנות הזקנות שלו אוהבות לספר אותם.

בבוקר הוא קרא בעיתון שהמיתון במשק הולך ומעמיק. הוא חשב שלו
זה בכלל לא משנה ואצלו הכל בסדר, אבל אחר כך כשהוא ירד למטה
והוא ראה שהחנות של הדיסקים בפסאז' ממול נסגרה אז הוא קצת
הצטער וחשב שכנראה שגם שיש מיתון גלובלי זה בסוף תמיד משפיע
עליך באיזשהו אופן ישיר, זו הייתה מחשבה קצת מדכאת שגרמה לו
לרצות לחזור להתכסות בשמיכה העבה שהוא תמיד ישן איתה אפילו
בקיץ, רק מתוך עצלות הוא לא מחליף אותה, אבל לפחות הוא יודע
שזה סתם תירוץ, ובאותו הבוקר וולטר לא בא לשחק איתם והוא חשב
שזה קצת בגללו וכל המיתון הזה שנכנס לו לראש אז גם טל נראתה לו
עצובה. איזה עצובה בראש שלך? ג'מיל היה מתעצבן עליו, אין לנו
בכלל שום כלבה, יא דפוק, אז איך אתה בדיוק רוצה שאני אתן לה
אוכל?. זה קצת ציער אותו שג'מיל התכחש לטל, אבל מצד שני גם טל
התכחשה אליו אז זה נראה לו אולי שזה בסדר, רק מאיה כשהייתה באה
הייתה משחקת עם טל אבל את ג'מיל עוד אף פעם לא יצא לה לפגוש,
והיא אמרה שהיא כבר מתה לפגוש אותו, אבל זה באמת היה מוזר שכל
פעם שהיא באה, אז ג'מיל אף פעם לא נמצא, ובכלל, הוא סיפר לה
בסוד, שלא קוראים לו ג'מיל, אבל מה, השירות בלבנון קצת סובב
אותו אז עכשיו השותף שלו רוצה שיקראו לו ג'מיל במקום אבי שזה
השם האמיתי שההורים שלו נתנו לו אבל עכשיו הוא לא מדבר איתם
והוא מתעקש שכולם יקראו לו ג'מיל, אפילו מהחברים שלו שהכירו
אותו עוד ממקודם כשקראו לו אבי. האמת שזה לא כל כך משנה לי,
הוא אומר לה, לכל בן-אדם יש את השריטות שלו, ובינינו, כבר היו
לי שותפים גרועים יותר, וגם אני לא כזה מציאה גדולה אני יודע,
אז אין לי יותר מדי מה להתלונן, ואז היא אומרת לו את מה שהוא
הכי אוהב לשמוע, שבעצם הוא בסדר גמור, למרות שהוא יודע שלא,
אבל היא משקרת כל כך נחמד והוא נרדם כשהיא משחקת לו בשיער, ורק
בבוקר היא כבר לא שם וטל מלקקת לו את הרגליים לקראת הטיול
היומי שלהם.

פעם, כשהוא עוד היה בסדר, הייתה לו עבודה מסודרת כמו לכולם,
הוא היה מסדר את התקליטים באוזן השלישית, אבל היום יש לו רק
שתי אוזניים וגם ככה באחת מהן יש צפצוף מרגיז כזה שלא משנה כמה
הוא שוטף אותה, אז הצפצוף בורח ומסתתר עמוק יותר בפנים איפה
שאי אפשר להגיע עם האצבע הקטנה ומזמם לו בתוך הראש וגם אז הוא
חושב שאולי בכל זאת כדאי לו לנסות את הכדור הכחול. אתה דפוק?
שואל אותו תמיד השותף שלו, איזה פסיכולוג יש לך בראש, אתה בכלל
לא יצאת מהבית כבר שלושה ימים. כשמאיה באה ושואלת על ג'מיל,
הוא קצת מתחמק מתשובה ועל הפסיכולוג הוא לא ממש רוצה לספר לה,
אבל אם היא לוחצת אז הוא מסביר לה על הכדור הכחול והיא שואלת
בתמימות למה לא? ופעם אחת הוא עזר אומץ ואמר לה שהוא אוהב
אותה, והיא שאלה, אבל מה זה קשור?, וחייכה חיוך מקסים והוא
חושב שהיא אפילו הסמיקה קצת כי היא הזיזה את השיער והסתכלה
החוצה מהחלון כאילו האלטע-זאעכן זה הדבר הכי מעניין בעולם
עכשיו. אני לא רוצה לאבד אותך, הוא אמר, וזה נשמע יותר רציני
ממה שהוא התכוון שזה ישמע. אתה לא תאבד אותי, היא אמרה. אבל
איך אני אדע שאת אמיתית? ככה אתה תדע, היא אמרה, וכניסה את היד
שלה לתוך המכנסיים שלו. הוא קצת נרתע אבל חייך ואמר, דווקא זהו
בדיוק מה שמפחיד אותי, זה לא יכול להיות אמיתי.

יום אחד הוא ומאיה רבו, מין ריב כזה מטומטם, שאחר כך אתה לא
מבין בכלל מאיפה זה התחיל ולמה, אבל כשאתה כבר עמוק בפנים, אתה
רק רוצה להיות זה שיאמר את המילה האחרונה, ולפעמים אתה פוגע גם
כשאתה יודע שזה יכאב מאוד, ושנייה אחרי שאמרת את זה אתה כבר
מתחרט אבל זה תמיד שנייה אחת מאוחר מדי, ובסוף יוצא שאתה צריך
לרוץ אחריה מתרפס אבל היא כבר לקחה את הדברים שלה ויצאה. אולי
איפה שהוא בפנים הוא רצה לריב איתה, לראות אם זה אפשרי, כי אם
הוא רק ממציא אותה, אז אין סיכוי שהיא פתאום תלך לא? וככה הוא
ידע על בטוח שהיא באמת אמתית ולא חלום.

אחרי שבועיים רצוף שהוא לקח את הכדור והמצב רוח שלו היה נמוך
יותר ממפלס הכינרת, טל ברחה או שכנראה הייתה רק בדמיון שלו,
הוא פתאום ראה את ג'מיל נכנס בדלת עם דובון ונעליים צבאיות,
הוא כל כך שמח לראות אותו למרות שג'מיל היה הרבה מאוד עצבני על
זה שהוא זרק לו את כל הדברים, אבל הוא אמר לו שדווקא הוא חשב
שהוא לא אמיתי אז כשהוא באמת לא ראה אותו שבועיים הוא החליט
שהוא יכול להיפטר לו מכל הדברים, ומי היה מאמין שדווקא הוא
יהיה אמיתי ודווקא עכשיו הוא יהיה במילואים והוא מאוד מצטער,
גם ג'מיל אמר שהוא מאוד מצטער אבל מהתחלה הוא אמר לו שטל לא
באמת קיימת, אבל מה עם מאיה, עמוק בפנים הוא קיווה שהיא באמת
עזבה אותו ולא נעלמה בגלל הכדור, זה יותר טוב בשבילה, הוא חשב,
יותר טוב בשבילה שהיא באמת קיימת. בדרך חזרה אחרי שהם אספו את
השאריות של הדברים של ג'מיל שהוא זרק בשבוע שעבר, הם עברו ליד
הקליניקה של הפסיכולוג שלו והתברר שגם הוא בכלל לא קיים ובכלל
יש שם בית ספר ולא קליניקה.



כנען 2.1.2004