לא תלטפי יותר, רוח
לא תלחשו יותר, גלים
לא עוד עלים עפים בלי כוח
לא עוד עצים דוממים.
רק שמיים מעכשיו,
שמיים שחורים וברורים
רק פניי למעלה עכשיו,
עיניי בוהות ללא רוח חיים.
רואה אני כרגע הכל כל כך ברור
עכשיו האור כל כך חזק מולי
איך עיניי היו סגורות עד היום,
איך החיים אכלו את גופי.

אפילו לבהות לא נותר בי כוח,
שמיים גדולים שם מקומי
רק אור ושחור מעכשיו
שמיים טובים מתקרבים אליי
אינני מרגיש פחדים בתוכי.

אני קל עכשיו
קל כמו תפרחת סביון
אני עוד נשמה תועה בתחילת האינסוף
אין יונים בשמיים
אין עלים של שלכת
אין ניפוץ של גלים
אין רוח נושבת
חדלו כאן חיי ביום יחיד זה
חדלו מחשבותיי לנצח.

אחיי והורי עדיין למטה,
אני כאן לבדי.
עיניי ושפתי שם למטה,
רק נשמתי צרורה כאן עמי
נגאלתי ממך עולם אפור
השחור כאן יראה לי את האור.
זה הסוף אהובתי,
סוף כל הסופים
תהיי לי אהבה אמיתית.
תהיי צרורה איתי בצרור החיים.
כי גם המוות בודד בלעדייך,
היית לי אהבת חיים.