"צייר לי כבשה!!!"
הוא ביקש בנימה ספק מתחננת ספק מצווה.
הוא היה מקסים. עניים בגוון האופק. שיערו כמו הזריחה.
"נו... צייר לי!! בבקשה!! אל תהיה רע!!"
"כבשה"?! שאלתי בתמימות אופיינית, מהולה באי נוחות מפחידה,
"אני לא ממש יודע איך!!", שיקרתי.
"אתה לא יודע?!" - פניו הפכו עצובים בן רגע.
הבטתי בו, וכל שהצלחתי לראות היה מן זוהר אינסופי, לא הצלחתי
לומר דבר.
"אתה באמת לא יודע?!" שאל שוב בנימה מוזרה, כאילו קורא את
מחשבותיי.
"כן, באמת!!", אזרתי מעט אומץ ושיקרתי שוב.
אני לא ממש יודע למה עשיתי את זה, למה שיקרתי לו, זה היה כמו
כוח גדול ממני השתלט עליי, לא ממש הבנתי, אבל בכל זה שיקרתי.
הבטתי בו שוב, במבט מעריץ. הוא לא רצה הרבה, הילד, רק כבשה.
אכן, זה נראה לי מוזר, לא ממש הבנתי למה, אבל, במידה מסויימת
הוא הזכיר לי את עצמי, בחיים אחרים, במדבר חסר אופק, הבטתי בו,
וראיתי אותי, את אותו ילד קטן, שעדיין לא הושחת, בתאוות החומר,
במשחקי האגו, בטיפטופי האהבה.
"טוב, אז צייר לי משהו אחר. לא משנה מה. רק צייר לי כבר משהו,
לפני שאני הולך!!"
הוא לפתע אמר, פניו כמו מסמיקים, ממין תחושת ספק בושה ספק
גאווה, הבטתי בו בעצב, לא יכולתי לומר כלום.
פניו נראו לרגע כל כך עצובות, כמעט בוכיות. הוא הביט בי
והחריש,
כמו קרא שוב את מחשבותיי.
הוא השפיל מבטו אל הקרקע הצהובה והחולית. והחל כמו חופר קמעה
ברגליו, במן תחושת חוסר עניין, עניו היו נעוצות בנקודה רחוקה
באופק.
"התחרטתי!!" הוא אמר לאחר דקות ארוכות של שקט מתוח, "אני לא
רוצה ממך דבר, תשאיר את הכל לעצמך, כאן. אני אינני צריך דבר.
כל מה שרציתי היה לשמח אותך, שלא תתעצב כשאלך..."
הוא מחה חלקיק דמעה בשרוולו. "אבל... אבוא לבקר... מבטיח!!!"
הוא לחש בנימה עצובה, כמו ידע שלעולם לא יוכל.
הוא הרים את ידו הקטנה, והצביע לעבר כוכב זוהר בשמיים.
"זה שם, אתה רואה?!"
הנהנתי בראשי, כמו כבר ידעתי.
הוא שתק. הביט מי מוחה בחטף דמעה.
לפתע הסתובב, והחל ללכת, בלי להביט לאחור, בצעדים קטנים,
מדודים, הוא התרחק, לאיטו, בצעדים קטנטנים, עד שבמהרה הפך רק
לנקודה קטנה באופק, שערו הזהוב כמו השתלב עם חולות המדבר.
הבטתי בו נעלם. אל האופק. הרמתי מבטי אל השמיים, תר אחר אותו
כוכב, עליו דיבר. שוב מוחה דמעה בשרוולי.
"חבל שלא ציירתי לו כבשה!!" אמרתי לעצמי, "מה הוא כבר ביקש!!"







כמובן שהסיפור נכתב עובד, שופץ, מוחזר, ושופצר, בהשראתו
הקסומה של המחבר המקורי, דה סנט אכזיפרי