כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. אחד חכם. ואחד תם. ואחד רשע. ואחד
שאינו יודע לשאול:

חכם - מה הוא משחק אותה?
משחק אותה כוסון. חושף את עצמו, יושב ועומד בהתלהבות, מדבר כמו
כוסי, טינאייג'ר. מה זה? למה שלא תהיה עצמך? בלי פרצופים
מעוותים. בלי צחוקים שעושים אותך דביל. עצמך.

תם - מה הוא משחק אותה?
משחק אותה היפי שכולם אוהבים אותו, אבל שונא את עצמו. האמת?
הוא מאוהב בעצמו. בעצמו, ובכל מה שקשור אליו. הלבוש, הצורה
החיצונית, הכלבה החדשה, השיער, המכנסיים, והכי - ההתנהגות.
ולמה שמישהו באמת ישים קצוץ על בן אדם כזה? אחד שסוגד לקרקע
שהוא דורך עליה, והוא משדר את זה. מגוחך איך שהוא מנסה ללקק
לכולם. מעורר רחמים פשוט.

רשע - מה הוא משחק אותה?
משחק אותה החבר הכי טוב של כולם, אבל מאחורי הגב תוקע סכינים
חופשי-חודשי. למה לזייף התנהגות? לא יותר משלוש דקות עוברות
בין שיחה שלו עם חבר אחד, לבין לרדת על אותו חבר עם חבר אחר.
עצוב. ומה עוד יותר עצוב? שכל החברים חסרי מושג לחלוטין לגבי
מה קורה מאחורי הגב שלהם. אני מרחם עליו ביום שכל חבריו יגלו
את האמת. אי אפשר לאכול את העוגה, ולהשאיר אותה שלמה. אי אפשר
להחזיק את החבל משתי קצותיו. והלוואי שאותו אדם ילמד את זה,
בהקדם האפשרי.

אחד שאינו יודע לשאול - מה הוא משחק אותה?
משחק אותה תמים, חסר מושג על החיים. בתהליכי התבגרות הרוסים.
משחק אותה חסר אונים. לדבר אליו, זה כמו לדבר אל קיר. קיר
כפול. משולש. אין קליטה. המנוי אינו זמין כעת, אנא נסו שוב
כשיתבגר. מאחורי הפרצוף נעדר הידע שלו, מסתתר חזיר אגואיסטי.
משחק אותה מלאך. עם סכין ביד, לא פחות.

החכם, משחק אותה שיודע הכל על כולם.
התם, חושב שכולם אוהבים אותו, ומשחק אותה פגוע.
הרשע, מגעיל לכולם מאחורי ולפני הגב. מתחסד.
האחד שאינו יודע לשאול, משחק אותה אוכל את החרא של כולם.

למה כולם משחקים אותה? מה הקטע בלא להיות עצמך? בלי פוזות, בלי
לנסות להרשים, בלי הצביעות.
עצוב. עצוב שכולם חיים בשביל אחרים. לא יכולים בלי אחרים.
מה אתם משחקים אותה? :)