ארבל הכרמלי / זה מה שביכולתי |
הייתי מביאה אלייך מיד
ומתחלק עמך ביופייה
בכל הימים בהם את עצובה.
אם הייתי יכול לבנות הר
הייתי מקדישו לך כבר
והיה הוא מקלטך לקצת שלווה,
מקום לקצת 4לבד4 ורגיעה.
לו רק יכולתי לקבץ צרותייך
להטביען בלב-ים, להעלים מעינייך,
אבל מה לעשות שבינתיים
כל המשאלות רק סתם?
אינני בונה הרים
אינני מחפש קשתות בעננים,
רק אוכל להיות עבורך
חבר אוהב תמיד בקרבתך.
3/01/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|