פתאום שלימות קרה של משטח יהלום אלוהי
מתחלפת בנעימות מגינה של קליפת ביצה
אני סירבתי להאמין שיהלומים לא מושלמים
ורציתי להתכנס חזרה לתוך הקליפה שלי
כשמתגלים הפנים נשמע גם הקול צוחק
גם כשנפערים בו הסדקים הכי מציקים
והוא טוב כמו של ילד קטן ושמח
תמיד רציתי לגעת באנושיות אמיתית
ולהתנחם בחוסר שלמותה של אימא מחבקת
כשמתגלים הפנים מצטמצם המרחק לכדי מגע
המילים מפנות את מקומן לחושים אחרים
ואפשר לחוש בחספוס רך המעיד על ממשיות
בחיי הקצרים תרתי אחרי איכות מגע מקרבת
כזו שתחזירני משמי המתכת לאדמה שהיא אימי
כשמתגלים הפנים כך גם מתגלה האדם
ופניו הם מפה המובילה אל מטמון יקר
כזה שכולם מצפים ממנו ליהלומים מושלמים
ואני דווקא רציתי למצוא בלי התראה
צעצוע ישן ואהוב שאיבדתי ממזמן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|