6.10.03

ישבו כמה אלים והתווכחו...

- "עטוף עולם בנייר כסף
וזרוק למדורה.
האמן לי, זה טעים,
אני הוא אל האדמה."

- "אך אל תשכח נא אדוני
יש שם מלח ככפליים.
האמן לי, אני יודעת
כי אני אלת המים."

- "עם בשרם של דינוזאורים
טעמתי והיה מדהים.
האמן לי, אותם הרגתי
אני אלת הכוכבים."

- "ואני כבר כל חיי
צופה על אדמה ומים.
האמן לי, זה לראווה
הרי אני אל השמיים."

- "אני יושב כאן ומקשיב
לוויכוחים חסרי תכלית
כבר כאלפי שנים,
הנה עכשיו אני אחליט.
אני הוא אלוהים
מלך מלכי המלכים.
עכשיו אתן לכם פקודה
ואתם מיד עושים.
הביאו לי קצת מזה,
מזה, מזה וגם מזו,
אני אטעם זאת ואחליט
אם העולם טעים דיו.

אז הלכו כל האלים
ואת פקודת מלכם ביצעו
קמצוץ מכל בריאותיו,
הם מיד הלכו, אספו.

- "הנה לך מלכנו
כפית קטנה מן הכוכב.
תטעם כאן ותקבע,
כל מה שתאמר נאהב."

אז לקח כך אלוהים
את הכפית מן האלים.
הכניס לפיו, מיד אמר:
- "האמינו, זה טעים!"