הוא הלך וחיפש את חופש -
חופש לא נמצא.
היא הלכה וחיפשה את מוות -
מוות לא נמצא.
התימהון היה בעיצומו נוכח היעלמותם הפתאומית של חופש ומוות.
תקווה אמר שהדבר יטיב עימם היות שמוות, לעת עתה, לא יטריד אף
אחד ולא יגרום צער מיותר.
אכזבה אמרה שהדבר רע, שהרי עד שחופש לא תימצא היא תהייה כבולה
ומיוסרת.
אבדון, שזה עתה הצטרף לנוכחים, מצא עצמו מיוסר על אחיו מוות
שנעדר, ולטענתו אף הלך לעולמו...
גם חלום היתה עגמומית למדי, הואיל ואמה חופש אבדה לה.
לפתע ,נצח הגיח מסוף העולם (מושב כיסאו) ובסבר פנים ללא נצח
הבטיח כי כל עוד הוא בנמצא, עד עולם כמובן, שום דבר לא ייתקיים
לנצח!
ובמס שפתיו הרגיע את הסובבים. |
