|
לפני שנים רבות במקום רחוק ומכוער חי לו ילד. לילד קראו ג'ק.
ג'ק היה מאושר. כל פרט קטן בחיים המאושרים של ג'ק היה נורא.
ההורים שלו מתו כשהיה קטן, והאבא המאמץ שלו היה מכה אותו בשביל
השעשוע. כשהיה הולך לבית ספר היה מדמם בכיתה על תלמידים אבל
היה אומר לבנות שזה ממכות והראה להן צלקות מגניבות. בקיצור,
ג'ק שלנו בעצם הפך כל חסרון ליתרון. אבל יום אחד נמאס לו. הוא
לא יכל לסבול יותר את השפלות והיחס ועזב. הוא קם והלך לכיוון
מערב, כי ידע שבכיוון זה נמצא הים ומשם יוכל לצאת למסע כמה
שיותר רחוק מה"בית". ג'ק עלה על הספינה הראשונה שיצאה מהנמל,
פעם לא היה מסובך כלכך לטפס עליהן מבחוץ וג'ק שלנו כבר היה די
קשוח מכל המכות שקיבל. וכך ג'ק יצא למסע אל מעבר לים למקום
שהוא לא מכיר. הוא ניסה להתחבא במטבח אבל בבוקר הטבח השמן תפס
אותו והסגיר אותו לרב החובל. רב החובל שהיה ידוע בחוכמתו
ובנסיונו הרב בלהיות רב חובל פעל חיש מהר. הוא כינס את כל אנשי
הספינה על הסיפון וכשכולם מסתכלים זרק את ג'ק למים. ג'ק ניסה
לשחות וקרא לעזרה ואז מת.
|
|
|
למה תמיד אני
רואה סלוגנים של
קוטרים שבוכים
שאף פעם לא
מראים את
הסלוגנים שלהם,
אבל דווקא את
שלי- היפים
והמושקעים, אתם
יודעים עם
החרוזים
והמטאפורות
המגניבות על כמה
שהבמה דומה
לגבינה צהובה
בליל קיץ אחרי
שלא אכלת פיצה
שבוע שלם ואיך
כולנו כמו נמלים
אדומות שהולכות
בעקבות הירח
בלילות הקיץ כי
הוא כל כך דומה
לגבינה צהובה,
אוח כמה שהירח
דומה לגבנ"ץ
...
אז רק את שלי אף
פעם לא מראים!
יאללה יאללה.... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.