New Stage - Go To Main Page

בועז רימר
/
פיסקה

היא אמרה שהיא הקדישה לי פיסקה. יופי. פיסקה. אני אמור להרגיש
עכשיו משמעותי בחייה, או בכלל לא? מה זה צריך להיות? כל
הזיונים שלה בספר, ואני גיבור פאראנואידי של קנוניה דבילית,
ורק מקבל פיסקה. אני כועס, בטח שאני כועס, איך אני לא אכעס. לא
הייתם כועסים אם הייתם מרגישים שרוצים לזיין אתכם, אז שולחים
עליכם מישהי להזדיין איתה? לא שזה רע, אבל תאמת, לא היו משהו.
כל הזמן הרגשתי שהיא לא ממש נותנת את עצמה. לא את כולה. היא
משאירה איזה מקום פרטי רק שלה. לאלה שהיא לא משקרת להם כל
הזמן. טוב קחי פסקה בחזרה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/11/98 3:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בועז רימר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה