מעשה בילד שמלחמה הוא למד, מלחמה לו אמרו עוד מאז שנולד.
ואיך אפשר שלא?! הרי אנחנו כיום חיים ממלחמה אחת למשניה. מלחמה
לדמנו, למוחינו מחדירים כל דקה.
בבית הספר את ילדינו מחנכים, אך למרות הכל מנסים להסביר שמלחמה
היא אורח חיים. ואני פה עומד, וחושב וחושב, אך לא מבין. מדוע
שפת מלחמה מבוגרים מדברים?!
למה לא יכולנו כולנו להיות אחים, חברים?! אך אמא אומרת: "זה
בלתי אפשרי" ואבא אמר: "אך תיהיה מגוכח בני" ואחרי כל השנים
שבהם על מלחמות העולם למדתי, עדיין איני מבין, ואולי לא אבין
לעולם, מדוע רק למבוגרים אכפת ממלחמות העולם?!
ומדוע לא נותנים לנו הילדים, לנהל עולם שאליו לא יגיע מצב כמו
של המבוגרים לעולם?! |
