צללים נופלים
אל החשיכה נמשכים
הרעב קורא לך.
ואז אתה רץ
אל התשוקה המשתלטת עליך.

אל תביט לאחור
סיכויך לעולם לא יחזור
מסכן את הכול
וחלומך
לעזוב לא יכול.

וכשאתה מרגיש
את הרעב
לוקח אותך אל ביתך
אל תשוקתך היחידה
לבד אל תוך ליל אינסוף
ואינך מסופק לבסוף.

דרך עיניי
נראו נהרות של פחד
והחזק ששרד.
חיים נפרדים
והריקנות נותנת לך לחשוב.

האשם זאת על האהבה
היה לך הכול
עדיין, לא הייתה תקווה.
לעולם לא תתייאש
עבד אל האש
לעולם לא תוותר
זה לעולם לא יגמר.

עדיין מרגיש את הרעב
נמשך אל ביתך
אל תשוקתך היחידה
לעולם תתכחש לליבך
הרעב הוא חזק
מתכחש אל הצורך
להיות מסופק.

ועדיין מרגיש את הרעב
להתכחש אין לך כוח
לרצון הפרימיטיבי
של גזע חסר מנוח.
נכנע בכל ליבך
לטבעה האמיתי של החיה.