ו. אילן / כרוניקה ידועה מראש |
צעדים בשעה לא סבירה
הדפיקה שתהפוך בדיעבד לאיומה
מבט אנשי זית במבוכה
כשל ברגליים ונתק במחשבה
איך אומרים לאם כי אין לה בן?
איך אומרים לאב כי בנו אבד בקרב?
הדף הלבן והמסגרת השחורה
שמו מודגש באותיות קידוש לבנה
כאילו זועק הוא משם
אל תשכחוני הנני עוד כאן!
שורת מנחמים, מרתון של מילים
העם יזיל דמעה, ישתתף בכאב - בנחמה
נביאו למנוחות עטוף בדגל המדינה
נהרהר טיפה, עד שנעבור לתחנה הבאה...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|