|
את האמונה שהייתה לי
לקח לי אלוהים
את האומץ שהיה לי
הבריחו השדים
את הרצון החזק
רצית בחזרה
את אהבה שנתתי לך
לקח הלב בחזרה
את הריקנות שיש בי
השארת פה מיזמן
ואת הולכת ולא מיסתכלת לאחור
כאילו כלום לא קרה
כאילו שום דבר לא היה
ואת הולכת עם ראש מורם
הלוואי והייתי כמוך
ליצעוד להתחלה חדשה
את המקום הריק בחדר
העמסת על משאית
את השברים שבליבי
אי אפשר להדביק
את העצב הכאב הרגש האהבה
השארת ללא תשובה |
|
|
כל פעם שאת
אוהבת את התל
אביבי שלך, את
אוהבת את זאת
שהתל אביבי אהב
שאהבה את
הירושלמי שאהב
את החיפאית
שאהבה את
האשדודי שאהב את
את הגן יבנאית.
(ואתם יודעים
איך זה גן
יבנאיות.)
המלגזן הזועם
מסביר למה לא
כדאי לאהוב תל
אביבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.