דודו אוזן / אהבה אוראלית |
לב שנסדק בגשם רטוב
מתמלא מחדש, מתמלא שוב
צבע הפרחים נזל לקרקעית
העלים נשרו עם ברכת שחרית
הכל כל כך לאט ולא מובן
הכל כל כך שונה אין זהה
מילים שנוצרו מדמיון שופע
מחרישות כל שומע
נוגעות בכל יודע
אדם המבקש את נפשו לנוח
מכל הזעם הלב נסדק האדם מתוח
מנוחת עולם מנוחה לעולם
ע"י ציפור לבנה תביא אחווה
המלחמה הקשה כל כך נורמלית
תביא שלום תביא אהבה אוראלית
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|