"אמברוזיה", היא אמרה לי,
"קח אותי"
אז לקחתי
בן רגע, התלקחתי

תשוקה מציתה שני סדינים של קטיפה
מבעירה מבפנים, מדחיקה
אל החוץ
נטפים של זיעה על העור החלק
החשוף
מתנדפים, שני גופים נידפים
צוננים לאיטם
בעלטה

"אמברוזיה", היא אמרה לי,
"שתה אותי"
אז שתיתי
הו, כמה ששטיתי

נחשול מנתב בין קפלים של קטיפה
וקרחון מחצב את ברית בין
הבשרים
מרטט יבשות מרעד הררי
הרהורים
מתייבשים, שני גופים מתביישים
סובבים אל צידם
בבעתה

"אמנזיה", היא לחשה לי,
"שכח אותי"
אז שאלתי
"את מי?"