בעץ הזה לא נשכח  
צמרת חובקת שמיים
הציפורים באופק הנמרח
כמו דמעות על הלחיים
מגיעות עד הקצה
נעלמות גם אם נרצה
יש עוד לחישה
אהבנו אותך

וכשירדה השמש מבין העצים
ועל הגבעות השקיעות
רוצות אותך בחיים
אך אתה לא עונה לקריאות
אתה לא נזכר ברגעים
רק אנחנו בוכים ת'דמעות
דמעות של חברים

בעץ הזה נזכור תמיד
צמרת עם עיניים עצומות
לחשוב מוות זה מפחיד
אתה שם שבועות
אתה חי את המוות
ומת עם המוות
רוצים להיות עימך
אהבנו אותך

ברגע שהעץ נחת לאדמה
היא פצתה את הפה
והרחוב כבר לא המה
וכשהעץ ימות תבכה
אותה ציפור שקוננה
על הצמרת היפה
ותעוף שוב לאוויר
שם יפה יותר לצמרת
הוא אמיר
ואהבנו אותך